כאנשים ובפרט כאלו המתפקדים בעמדות ניהול, אנו "מתמחים" בזיהוי חצי הכוס הריקה. החתירה המתמדת לעמידה ביעדים, שיפור מתמיד ומצוינות בעשייה, מכוונים את כולנו, מטבע הדברים, לחפש לזהות את מה שעדיין לא נעשה. "תמיד יש משהו לשפר" הוא מוטו שכיח, בקרב מנהלים המעוניינים בשאיפה למצוינות. ואכן, אין מושלם, בכל רגע נתון אין לי ספק שניתן לשפר את הקיים, לעשות אחרת, לעשות טוב יותר ובעיקר להרחיב את העשייה.
מתודות, קורסים, כלים, פורמטים ומנגנונים רבים, פותחו בארגונים על מנת לתחקר אירועי כשל. מאתרים את הכשלים בשוטף, מתקשים לעיתים אף לבחור את ה"כשל הנבחר" לתחקיר השבועי, מזמנים את כלל העובדים המעורבים בכשל, ומנהלים את סדר התחקיר כהלכתו…
כולם רוצים להפוך לארגונים לומדים, אך היכן נאמר שרק מאירועי כשל ניתן ללמוד?
כאן, ממש לידכם, לעיתים נסתרת מעיניכם ולעיתים נראית שם, אך אינה פופולארית בין חבריה לכיתה, נמצאת החלופה. החלופה לתחקור אירועי כשל, ובשמה האחר – ניהול הצלחות.
נעים מאוד, תכירו: ניהול הצלחות הוא אתגר ניהולי, שהדבקים בו מגלים שהוא אינו רק אתגר אלא בעיקר אוצר.
אוצר ניהולי שבעת יישום נכון שלו, ניצור ארגון החפץ בלמידה ואינו פוחד ממנה, עובדים מבושמים בהצלחותיהם ובהערכת מנהליהם, ועובדים אחרים מלאי מוטיבציה לשכפל הצלחות של חבריהם ולייצר הצלחות חדשות וייחודיות משל עצמם.
אז מהו למעשה ניהול הצלחות, מה יש כאן בכלל לנהל?
להלן, השלבים העיקריים בתהליך ניהול הצלחות.
השלב הראשון – לזהות :
בכדי לזהות הצלחות , אנחנו צריכים , לא תאמינו….. להתחיל להתעניין בהן ולחפש אותן.
מנהל המעוניין לנהל הצלחות, חייב להגדיר לעצמו כאחד מיעדיו הניהוליים השוטפים, לסרוק את ביצועי עובדיו והתנהלותם, וכשגרה ניהולית לזהות את הצלחותיהם.
נשמע פשוט? לא בהכרח. אם תנסו, תחוו בתחילת הדרך קושי.
זה לא זורם באופן חלק, בהשוואה לקלות ולפשטות שבה אנו כמנהלים מזהים את נקודות הכשל של עובדינו, אך תרגול והתמדה יסייעו ברכישת המיומנות החשובה.
חשוב להדגיש, שאין כאן הכרח שזו תהיה הצלחה רחבת היקף, בסדר גודל של פטנט עולמי שהמציא במסגרת עבודתו…
ההצלחות המלמדות הן לרוב ההצלחות הקטנות, אלו שאנו נוטים לפספס ולא לזהות, כגון חווית שירות מוצלחת שהעניק העובד ללקוחותינו, דוגמאות לשירות פנים ארגוני שניתן ע"י עובד, שסייע לתהליך שירות ללקוח חיצוני ועוד.
השלב השני – לפרגן :
לפרגן , לפרגן, לפרגן!
לא אחת, אנו כבר עוברים את השלב הראשון, ומזהים את ההצלחות הקטנות של העובד, אבל בוחרים לעצור בנקודה זו, ונמנעים מלשתף את העובד שאכן זיהינו את ההצלחה ואנו מודעים לה ומעריכים אותה.
במקרה של הצלחות, אין מקום ל"לשמור בבטן" J, אל תחסכו את חווית הפרגון לא מעצמכם ובטח ובטח לא מהעובד שלכם. אולי תופתעו לגלות, עד כמה ממלאת ומהנה היא התחושה שתחוו בעת הפרגון ומעל הכל, מספקת מאוד היא תמונת פניו של העובד, שזכה לפרגון ומעגלי ההשפעה העתידיים של רגע פרגון זה.
חשוב מאוד שהפרגון יהיה מפורט, ממוקד ולא בגדר כותרת של "כל הכבוד", אלא מקושר לעשייה הקונקרטית של העובד שזיכתה אותו בפרגון יקר ערך זה.
אל תפרגנו "על הדרך", השקיעו בכך את זמנכם ואת עצמכם, בדיוק כפי שאתם מתכוננים לתחקיר אירוע כשל.
השלב השלישי והאחרון – לתקשר :
שלב תקשור ההצלחה, הוא הקמפיין הפנים ארגוני שתנהלו עבור ההצלחה שזיהיתם.
לא נדרשים כאן שלטי חוצות, ולא רכישת זמן שידור בפריים טיים.
נדרש ליידע את כלל העובדים הנוגעים לעובד, בצוות שלו ובממשקיו הארגוניים.
תחשבו לרגע אחד שאתם שוכרים את ג.יפית לפרסום המוצר שלכם, ההצלחה שזוהתה.
ועכשיו, תהיו ממוקדים בתקשור, חיוביים ומפרגנים, ושוב – מפורטים ומדויקים בתיאור ההצלחה וניתוח הסיבות לה.
תקשור אפקטיבי, יניב שביעות רצון גבוהה בקרב העובד, תהליך של שיתוף ידע ארגוני אודות הצלחה, ויסייע בשכפול ההצלחה ע"י עובדים נוספים.
לסיכום, אחזור ואדגיש, ניהול הצלחות הוא כלי ניהולי אפקטיבי ביותר, והדבקים בו יגלו את המתנה האישית שיקבלו בכל הצלחה שתנוהל על ידם.
להורים שמביניכם, ניהול הצלחות , מעבר לעובדת היותו כלי ניהולי, הינו כלי הורי נפלא ובעיקר חשוב, התורם רבות להעצמת הילד ותפיסת המסוגלות שלו .
ממליצה לכם בחום ליישם גם בבית , לזהות >>לפרגן >> לתקשר (לכל חברי ארגון "המשפחה").
שיהיה בהצלחה!