שנת תשע"ו נפרדת מאתנו ממש בקרוב, משאירה לנו סיומת קצת מרה בפה עם לכתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, ומפנה את מקומה לתשע"ז.
תשע"ו מיד מעלה לי אסוציאציה להשעיהתשע"ז כבר מעלה אסוציאציה של העזהתשע"ז מזמינה אותנו להעזלקחת סיכון. להוביל לשינויים. להסתכל למציאות בעיניים גם במקומות שפחות נעים לנו לראות או להתמודד אתם. כנראה שזו השנה הנכונה להוציא מהבוידעם את הפחדים, החששות, לנער אותם היטב היטב ולראות שהשד הוא לא כזה נורא. להגדיר מטרות ברורות ולהשיג אותן בלי פחד. "מקסימום נצליח".

שנת תשע"ו נפרדת מאתנו ממש בקרוב, משאירה לנו סיומת קצת מרה בפה עם לכתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, ומפנה את מקומה לתשע"ז.
תשע"ו מיד מעלה לי אסוציאציה להשעיה. שהגדרתה המילונית "הרחקה זמנית מפעילות".
תשע"ז כבר מעלה אסוציאציה של העזה. שהגדרתה המילונית "להתנסות בדבר מסוכן או מפחיד".
כל תהליך שינוי גורר אתו חששות ופחדים. תמיד נוח ומנחם יותר להישאר במצב הידוע והמוכר. לא לקחת סיכונים. מי יודע מה מחכה לי שם? בצד השני? מה המחיר שאשלם על כך שהעזתי?
יש משהו סמלי מאד בשמות של השנה שמסתיימת והשנה החדשה שמתחילה. זו הזדמנות לכל אחד ואחת מאתנו לחשוב מאיפה השענו את עצמנו. האם זה היה נכון לנו או לא? היכן נמצא הארגון שלנו? איך נתפס השרות שלנו ע"י הלקוחות? מה העובדים שלנו חושבים? האם אנחנו זוכרים להיות יום יום במרכז העשיה ,להוביל ולהניע או נשענים מהצד וטועים ותוהים מתי נוכל לחזור למשחק?

תשע"ז מזמינה אותנו להעז. לקחת סיכון. להוביל לשינויים. להסתכל למציאות בעיניים גם במקומות שפחות נעים לנו לראות או להתמודד אתם. כנראה שזו השנה הנכונה להוציא מהבוידעם את הפחדים, החששות, לנער אותם היטב היטב ולראות שהשד הוא לא כזה נורא. להגדיר מטרות ברורות ולהשיג אותן בלי פחד. "מקסימום נצליח".

בספרו הנפלא "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מדבר סטיבן קובי על כך ש "הכל נברא פעמיים". כל דבר הוא ראשית פרי יצירה מנטאלית, ורק לאחר מכן יצירה פיזית. ככל שנברא את המטרה שלנו ונגדיר אותה באופן ברור במוחנו ובלבנו, כך יהיה לנו סיכוי גדול יותר להשיגה.

בעברי הייתי מועמדת לתכנית ניהול יוקרתית של מוטורולה בארה"ב. סיכויי הקבלה היו נמוכים מאד כיוון שהייתי אחת מבין מועמדים רבים וטובים, והיה מקום רק לנציג אחד מכל מדינה. בתוך תהליך הקבלה הארוך והמתיש סיגלתי לעצמי הרגל לא מודע לפני השינה. בכל לילה, כשניסיתי להרדם, דמיינתי את עצמי מודיעה לצוות שלי בצער שאני עוזבת את התפקיד ונפרדת מהם.  כנראה שהפרידה הטרידה אותי מאד…

מבלי לשים לב לכך, במודעות שלי כבר התקבלתי לתכנית. זו היתה היצירה המנטאלית שמדבר עליה קובי. כשהמייל המיוחל הגיע וכותרתו היתה "Congratulations!”, התרגשתי מאד אבל לא הייתי מופתעת. בראש שלי כבר הייתי לגמרי שם. כל מה שהייתי צריכה זה להשלים את הפער ולגרום גם ליצירה הפיזית, כפי שמכנה אותה קובי, להיברא. כלומר לגרום למאבחנים לקבל אותי לתכנית המיוחלת.

בד"כ הראש שלנו כותב תסריטים של סרטי אימה. "הכל יכול להשתבש". "אני בטוח לא אצליח", "אשלם על זה מחיר יקר",  "אני אשאר לבד", "לא יאהבו אותי" "זו החלטה לא פופולארית" "אתפס כלוזר".

אבל החדשות הטובות הן שאנחנו אלה ששוכרים את התסריטאי ומשלמים לו. ואין שום בעיה להחליף את התסריטאי רואה השחורות, ולשכור תסריטאי אופטימי שיכתוב לנו סוף הוליוודי כזה שאנחנו מייחלים לו. אנחנו גם לא תמיד חושבים שמגיע לנו סוף הוליוודי. אני חושבת שמגיע לנו בהחלט!

מספיק לקרוא את תחנות חייו של שמעון פרס ברפרוף קל, כדי להבין כמה פעמים האיש החזק הזה התמודד עם כשלונות, עם תבוסות, עם חוסר אהדה של הציבור. בהקלטה שלו צועק לקהל   "אני לוזר?!"  אפשר לראות את האש, האנרגיה והאמונה שלו בדרך. כמה אומץ צריך כדי לעמוד מול המון משתלהב ולצעוק חזרה "אני לא לוזר!!!" מבלי להכנס לפוליטיקה, פרס היה יזם ואופטימיסט אמיתי. האמין בדרכו ולא עצר עד שהשיג את מה שרצה מבלי לחשוש. היתה לו תמונה מנטאלית ברורה של מה שרצה להשיג והוא הפך אותה למציאות פיזית. הוא העז להפוך אותה למציאות פיזית. אני חושבת שלזה מתכוונים כשמדברים על חזון.

קובי מציין בספרו, שעל מנת שאדם או ארגון ישיגו את מטרותיהם עליהם לנסח הצהרת משימה ברורה ומדויקת של מה אנחנו רוצים להיות (האופי) ולעשות (תרומות והשגים) וכן את הערכים או העקרונות שעליהם מתבססת ההוויה והעשיה.

הוא מצטט שם הצהרת "אני מאמין" של אדם בשם רולף קר. הצהרה שחביבה עליי במיוחד ובעיניי מעוררת השראה של ממש. למעשה היא היתה תלויה תמיד לנגד עיניי במשרד במשך שנים ארוכות בתפקידים שונים.
(עד שהפכתי ליועצת ארגונית נטולת משרד. אולי אני צריכה לתלות את זה על הדשבורד :-) )

קודם כל הצלח בביתך.

בקש את עזרת האל והיה ראוי לה.

לעולם אל תתפשר על היושר.

זכור תמיד את הנפשות הפועלות.

שמע את שני הצדדים לפני שתחרוץ משפט.

קבל עצת אחרים.

הגן על מי שאינו נוכח.

היה כן ועם זאת החלטי.

פתח לך מומחיות חדשה מדי שנה.

תכנן את עבודת יום המחרת היום.

אל תשקוט על השמרים.

סגל לעצמך עמדה חיובית.

שמור על חוש ההומור.

היה מסודר באופן אישי ובעבודה.

אל תחשוש משגיאות- חשוש רק מהיעדר תגובות יצירתיות, בונות ומתקנות לשגיאות אלו.

עזור לכפיפיך להצליח.

הקשב אלף מונים יותר מכפי שתדבר.

רכז את משאביך ומאמציך במשימה שלפניך ולא בדאגה או קידום לתפקיד הבא.

 

אנחנו רוצים לאמץ את הטקסט הזה מספרו של קובי, כברכת שנה טובה לכל אחד ואחת מכם ולבני משפחותיכם.
שנדע להטמיע את המשפטים היפים והחכמים הללו בחיי היומיום שלנו.
שניקח מעוצמותיו של פרס  ונתחזק מהן ובכך נחזק גם את המשפחות שלנו, הארגונים שאנחנו עובדים בהם, את העובדים,  הקולגות והמנהלים שלנו.
שנהיה טובים האחד לשני ושתהיה לנו תשע"ז של העזה
חג שמח ושנה טובה לכם ולבני משפחותיכם מכל צוות סנסקום