בגיל שבע רציתי מאד משקפי ראיה, ניסיתי לשכנע את הורי אבל רופא העיניים הבהיר לי ולהם כי זוהי התנהגות אופיינית לגיל זה, ושאני לא באמת זקוקה למשקפי ראיה. כבוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול וקורס הנחיית קבוצות, ומנהלת פרויקטים בסנסקום גיליתי כי אולי אין לי משקפיים אמיתיים, אך אני מרכיבה בכל יום משקפיים וירטואליים המאפשרים לי לראות את העולם דרך עיניהם של אנשים אחרים – לקוחות, אנשים המשתמשים במערכות השונות, מנהלים ואפילו ילדיי. מתוך הניסיון הרב שצברתי בעולם ההטמעה של מערכות המידע, אני יודעת, כי אם אקפיד לנסות להסתכל על מצבים שונים דרך עיניים אחרות, אוכל להבין טוב יותר את הסיטואציה ולתת שירות איכותי ללקוחותיי, ואולי אצליח להבין טוב יותר גם את הילדים שלי.